מחקרו של ד"ר ויליאם ג'יי וולש, חוקר ביוכימיה של המרכז הטיפולי פייפר, אילינוי, ארה"ב, מציע כי פגם מולד בתפקוד חלבון ה- metallothionein (MT) יכול להיות גורם לאוטיזם. לדעתו כל הבעיות הנראות אצל אוטיסטים, גם במערכת החיסון ובמערכות המוח והמעיים, יכולות להיות מוסברות על ידי תפקוד לקוי של MT. אכן נראה כי העובדות מראות כי מערכת תפקוד לקוי של MT מהווה גורם סטרסוגני חשוב הלוקח חלק מהותי כגורם להתפתחות האוטיזם.
MT הוא חלבון אשר מבצע תפקידים חיוניים מאוד בגוף. ישנם ארבעה סוגים שונים של חלבון זה. הוא מורכב מ- 60-70 חומצות אמינו ו-7 אטומים של אבץ. אחד התפקידים החשובים ביותר שלו הוא הגנה מפני מתכות כבדות. מסיבה זו ריכוזים גבוהים של חלבון זה נמצא ברירית המעי, שם הוא משמש כגורם מקשר עבור מתכות כבדות על ידי החלפת אבץ עבור פלטינה, כספית, עופרת, אלומיניום וכו'. מיותר לציין כי בעידן המודרני הגנה מפני מתכות כבדות משחקת תפקיד חיוני בשמירה על הבריאות שלנו בעולם מזוהם מאוד. אנחנו כל הזמן מעכלים מתכות כבדות עם האוכל שלנו, הצריכה היומית של כספית על בתזונה היא כ-20 מק"ג ואם בשיניים יש סתימות אלמגם (תרכובת של כספית) מנה נוספת מתווספת בהתאם לגיל של תערובת האלמגם (1 מק"ג ליום לסתימה ישנה עד 450 מק"ג לסתימות טריות). גם מספר חיסונים מכילים כספית וכיום בעיקר יש שימוש בתרכובת אלומיניום ( aluminumhydroxid ) (25 מק"ג לכל חיסון). אלומיניום נוכח גם בכל מיני סוגים של חומרי אריזה של מיצים, ואנשים רבים עדיין מבשלים עם סירי אלומיניום. לכן MT הוא חלבון חיוני. הוא נמצא לא רק במעיים, קו ההגנה הראשון, אלא גם בכבד, בלבלב, בפה, בקיבה ובמוח. מתכות כבדות עוברות את מחסום הדם-מוח (blood-brain barrier) ללא הפרעה. לכן תינוק בן חודשיים עם מחסור MT אשר הזריקו לו חיסון DTPP / Hib בשתי זריקות נפרדות, מוזרק עם 2 25 x מק"ג של אלומיניום ואינו יכול לקשור את אלומיניום ולסלק אותו מן הגוף שלו.
MT ממלא תפקיד חשוב גם בתהליכים נוספים בגוף:
1. מווסת ריכוז אבץ ונחושת בדם.
2. חיוני להתפתחות ולתפקוד של מערכת החיסון שלנו.
3. הכרחי בפיתוח של בתאי העצב (נוירונים) במוח, יחד עם חומצות שומן אומגה -3.
4. מגן מפני צמיחה מופרזת שמרים במעיים (קנדידה).
5. מונע דלקות מעיים.
6. מעורב בייצור חומצת קיבה.
7. משפיע על תחושת הטעם והמרקם של האוכל בפה.
8. יש לו השפעה על ויסות ההתנהגות בהיפוקמפוס.
9. מעורב בהתפתחות הרגשית וסוציאליזציה (באמיגדלה באונה הרקתית במוח).
בשל כל התפקידים החיוניים אלו של MT סביר מאוד להניח כי חוסר של חלבון חיוני זה עלול להוביל לכל מיני בעיות בהתפתחות הילד. סביר להניח כי מעורבת הפרעה גנטית שאינה מתחוורת עד שהמערכת חווה עומס יתר. בעיה זו עשויה להתעורר בעקבות חיסון, זיהום חיידקי או ויראלי ואולי בשילוב עם אנטיביוטיקה, סתימות אמלגם של האם במהלך ההריון וכו'. העובדה כי כמה מדענים ורופאים נותנים כגורם לאוטיזם אך ורק תווית גנטית היא הוכחה לחשיבה מדעית לקויה וחוסר בחשיבה לוגית. זה בלתי אפשרי שהפרעות גנטיות יגדלו בשיעור כה גדול כמו במקרה של אוטיזם. בארצות הברית, מספר מקרי האוטיזם עלה מ 1 ל- 180.000 ל 1 ל - 180 ובכמה מדינות אפילו 1 ל 150. יתר על כן, גנטיות אינה אומרת בהכרח חוסר תקווה וחשכה! כמו כן, אבחון משופר לא יכול להיות הסיבה היחידה כפי שיש טוענים. גורמים סביבתיים חייבים להיות מעורבים, גם כאשר קיים בסיס גנטי.
המסקנה מנתונים אלו היא כי יתכן שיש הרבה ילדים עם חסך רדום של MT אשר נמצאים בטווח סיכון מוגבר לפתח סימפטומים הנגרמים על ידי כל מיני גורמים סביבתיים. הסימפטומים הנובעים מתפקוד לקוי של MT ככל הנראה לא רק מוגבלים לגרימת הפרעות בספקטרום האוטיסטי אלה גם לכמה הפרעות מודרניות אחרות כגון ADHD והפרעות התנהגותיות אחרות, פיברומיאלגיה ו-CSF (תסמונת התשישות הכרונית) יכולות גם להיות מוסברות על ידי זה. חסך זה אפילו יכול להיות גורם מסרטן. במשך שנים רבות אני עושה בדיקות לחולי סרטן ולרבים מהם יש ספירת נחושת גבוהה וספירת אבץ נמוכה. בקליניקה שלי, ראיתי מספר ילדים אוטיסטים המפגינים שינוי התנהגותי מוחלט אל עבר התנהגות מסוג ADHD. ילדים רבים מאובחנים כאוטיסטים בשלב מסוים, ולאחר מכן גם מאובחנים ב- ADHD או להפך. ניסיון מעשי והמשך מחקר מדעי בסופו של דבר יאמרו את המילה האחרונה.
